רספוטניס ואח' נ' שילב אחזקה ושירותים בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובעים בני זוג, הגישו תביעה כנגד הנתבעת, האחראית על תחזוקת בניין הנמצא ברח' חורי 2 בחיפה, ובו מצוי, בין היתר, סניף של קופת חולים לאומית. התובעים, בני זוג קשישים, ביקרו ביום 23.6.10 בסניף קופת החולים וכאשר ביקשו לרדת במעלית לחניון התת-קרקעי בבניין, נעצרה, לפתע, המעלית והם נותרו בתוכה. לטענת התובעים, פעמון האזעקה לא פעל ובמעלית לא היה כל שילוט המורה למי ניתן לפנות במקרה שכזה. התובעים דפקו על דלתות המעלית עד אשר שמעו אותם אנשים, אשר ככל הנראה הזעיקו אדם אשר חילץ אותם. במהלך פרק הזמן בו שהו במעלית, התקשרו התובעים אף לקופת החולים בה ביקרו וכן למשטרת ישראל בנסיון להזעיק עזרה וכפי שתיארו בפני בית המשפט, היו שרויים במצוקה קשה. התובעים טענו כי שהו פרק זמן ניכר בתוך המעלית, למעלה משעה, על פי הערכתם, וזאת עד אשר חולצו.

לטענת התובעים, במהלך האירוע נגרמו להם נזקים גופניים, לתובעת נגרם בקע אשר הצריך אשפוז וניתוח ואילו התובע מס' 1, אשר הינו חולה לב, היה מבוהל ומפוחד ונגרמה לו מצוקת נשימה. התובעים לא הצטיידו בחוות דעת רפואית, אלא הסתפקו בכך שצרפו לתביעתם מסמכים רפואיים שונים, ובדיון מיום 14.3.11 הודיעו התובעים כי הם מוותרים על טענת נכות למי מהם.

2.הנתבעת, בכתב הגנתה, הכחישה את קרות האירוע, אולם בדיוני בית המשפט, נראה כי זנחה טענה זו. נציג הנתבעת טען כי התובעים שהו במעלית לכל היותר למשך 25 דקות, זאת על-פי דו"ח שיחות הפלאפון של התובע אשר הוגש לבית המשפט. לטענתו, אין התובעים זכאים לפיצוי כלשהו בגין כך ולא הוכח כי נגרמו להם נזקים כלשהם.

טענה נוספת בפי הנתבעת הינה כי אם יחוייבו בתשלום פיצוי כלשהו לתובעים, אזי על צד ג' לשאת בסכום זה, נוכח ההסכם שנחתם בין הצדדים המטיל אחריות לתחזוקה ולתקינות המעלית על צד ג'.

3.הנתבעת שלחה הודעת צד ג' כנגד "על רד הנדסת מעליות בע"מ", אשר לטענתה, מכוח חוזה ההתקשרות ביניהן, אחראית על שירותי תחזוקה של המעליות השונות בבנין, לרבות המעלית נשוא דיון זה.

צד ג' טענה כי מעולם לא הודע לה על תקלה כלשהי במעלית. המעליות במקום נבדקו ביום 3.6.10, עשרים יום לפני מועד האירוע הנטען, ונמצאו תקינות. כך גם לא זומנו לבצע כל תיקון שהוא בסמוך לאחר האירוע הנטען עד לביקורת השגרתית אשר בוצעה בחלוף כחצי שנה. כמו כן, לא הוזמנו לתקן פעמון במעלית ולא אותרה כל תקלה בפעמון במהלך הביקורות השגרתיות, והדבר נבדק באותן ביקורות. דו"חות הביקורות הוצגו בפניי.

נציג צד ג' הבהיר כי עצירת מעלית יכולה להיגרם גם כתוצאה מתקלת חשמל, שאז, לאחר חלוף התקלה, אין כל מניעה שהמעלית תחזור לפעילות תקינה. לדבריו, תיאור התובעים את התקלה – עצירת המעלית כאשר במעלית יש תאורה והמאוורר פועל באיטיות- מעלה את החשד כי המדובר בתקלת חשמל. כך או כך, הבהיר נציג צד ג', המדובר בהשערה בלבד, שהרי לא דווח לצד ג' על האירוע הנטען כאן וכפועל יוצא, לא נעשו כל בדיקות בעניין.

לפיכך, לטענת צד ג', לא הוכחה אחריות כלשהי מצידה לתקלה כלשהי במעלית.

4.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, בכתבי הטענות ובפניי, ובחנתי את המסמכים שהוצגו לעיוני, הגעתי למסקנה כי יש להטיל אחריות על הנתבעת.

טענת התובעים, הנתמכת גם במסמכים, כמו למשל, פירוט שיחות הסלולר אשר הוגש לבית המשפט, כי בעת שביקשו לרדת במעלית הבנין, עצרה המעלית בעודם בתוכה, הוכחה. פרק הזמן בו שהו התובעים בתוך המעלית הסגורה הוא, לכל הפחות, 25 דקות, זאת על בסיס דו"ח שיחות הסלולר של התובע, כאשר ברי כי בתנאים כאלה, בחום הקיץ, כאשר המאוורר פועל אך בקושי, פעמון המעלית אינו פעיל ובמעלית אין שילוט כיצד לנהוג במקרים שכאלה, כאשר טענות אלו של התובעים לא נסתרו על ידי הנתבעת, ברי כי לתובעים נגרמה עגמת נפש רבה. התרשמתי מעדויות התובעים כי אכן שרויים היו במצוקה גדולה, בלחץ ובפחד נוראי ובגילם, וודאי שחוויה מסוג זה היא קשה. גם אם לא הוכחה נכות רפואית, אזי מצוקתם של התובעים הוכחה ובגין כך, זכאים הם לפיצוי. טענות התובעים לתקלה בפעולת המעלית לא זכו למענה הולם, בהיבט הראייתי, מצד הנתבעת, אשר לא טרחה להביא כל עד רלוונטי, הגם שעל פי עדויות התובעים, חולצו, בסופו של דבר, על ידי עובד המקום, אשר אף פטר אותם מתשלום עבור החנייה. משכך, עמדו התובעים בנטל להוכיח תקלה בפעולת המעלית ומשהנתבעת לא הביאה כל ראיה שהיא בדבר, אזי דין התביעה להתקבל.

באשר להודעת צד ג', הרי זו לא הוכחה כלל ועיקר. טענות צד ג' כי מעולם לא דווח לה על האירוע, לא התבקשה לתקן דבר מה והביקורות שביצעה בסמוך לפני האירוע וכן חודשים לאחריו היו תקינות, לא נסתרו ולא הוכחה אחריות כלשהי של צד ג' באירוע. לא הובאו כל ראיות ביחס לכשל או רשלנות כלשהי מצידה של צד ג' ועל כן ההודעה לצד השלישי נדחית.

5.בשים לב לפרק הזמן המינימאלי בו שהו התובעים במעלית ולמצוקתם במהלך האירוע, הגעתי למסקנה כי זכאים הם לפיצוי בסך של 2,000 ₪, כסכום כולל, כולל הוצאות ואגרה ששולמה.

הנתבעת תשלם לתובעים את הסכום האמור בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לצד ג' את הוצאותיו בהליך בסך של 400 ₪ ואף סכום זה ישולם, כאמור, בתוך 30 יום מהיום.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ‏ו' תשרי תשע"ב, 4 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: